עד כמה אתם מכירים חללי עבודה משותפים? לא משנה כמה מהזמן שלכם אתם מבלים בחללי עבודה משותפים, אנחנו מאמינים שאתם מוכנים לקצת כיף. תתכוננו לזהות כמה בני אדם טיפוסיים למתחמי עבודה משותפים! אז אספנו 16 סוגים של טיפוסים שייצגו את הפנים הרבות של חללי העבודה המשותפים. אולי לא תהיינה ראיות מדעיות שיתמכו בתצפיות האלו (בינתיים), אך אין לנו ספק שתסכימו עם רוב הדוגמאות הבולטות. כל שעליכם לעשות הוא להשען לאחור ולהתאים כל עובד לדמות שלו. או לחילופין, המממ - לזהות את עצמכם.
אי אפשר להסתיר את העובדה שחללי העבודה המשותפים הפכו למגמה שהתעוררה בעולם המשרדים והעבודה, אך נדמה כי המגמה של טיפוסי מפתח אוחזת בתפקיד חשוב ביצירת הקהילה במקום.
ייתכן שלא תעריכו נכונה את אותם טיפוסים (עד שתקראו את סוגי הטיפוסים למטה), אך בקרוב תגלו כיצד הבנאדם שעומד ליד ברז הבירה מוסיף יותר ערך למתחם שלכם משחשבתם, ואיך רוח הרפאים שבקבוצה מוסיף יותר מסתורין ממה שאי פעם יכולתם להוסיף בעצמכם. כמה מהחברים שלכם תואמים לטיפוסים שרשומים כאן למטה?
בואו נתחיל מאלי האלכוהוליסט. אחרי הכל, הוא זה שמתחיל הכי מוקדם. אומנם הוא לא מגיע למשרד ב-8 בבוקר, אבל ב- 5 אחה"צ כבר תמצאו אותו ליד הבר. אחרי יום אינטנסיבי לא תהיה לכם ברירה אלא להצטרף אליו. יש לאלי כשרון מיוחד לשכנע ולגרום לכל עובד להאמין שהאכוהול והבירה הם הגורם האמיתי לקסם היזמי. על אף ההפרזה שלו, תרגישו אבודים בלעדיו. בתור איש משפחה, זה רק הגיוני שיחלוק את אהבתו הגדולה עם הבר, כמו גם עם אשתו וילדיו. בלעדיו, לא היו חום וסולידריות בקהילה שלכם. אין עדיין אין לכם את אלי חובב האלכוהול במתחם שלכם - אתם צריכים לצאת לחפש אותו. אם התמזל מזלכם וכבר מצאתם אותו- תדאגו לו והוא ידאג לקהילה שלכם. עליו הומצא המשפט: "אי אפשר לשתות כל היום, אם לא מתחילים בבוקר".
איתי האקראי מתחזק נוכחות לא סדירה בשגרתו של אלי חובב האלכוהול. זה לא מפתיע בהתחשב בעובדה שהוא מופיע ליום עבודה במתחם העבודה שלכם באופן שגם הוא לא סדיר. אי ודאות וספונטניות מרגשים ומלהיבים את חייו של איתי הרנדומלי יותר מכל דבר אחר. אחרי שבדיוק שב מאינדונזיה, הוא כבר בדרך לריו דה ז'נרו עוד לפני שתדעו, וכמובן שיתבל את הנסיעה בגיחה זריזה לברלין. גלישה, יוגה, מדיטציה - לא משנה מה תבחרו - איתי עושה את זה. הוא מת על החופש שלו ועל הגמישות, והוא ירוץ גם מיליון קילומטרים הרחק ממה שקושר אותו למקום ליותר מיומיים. הוא מובל על ידי נפש, גוף וחשקים של הנווד שבו. מנהלי מתחמי עבודה משותפים - הישמרו לנפשותיכם! יום יבוא ותאבדו את איתי האקראי ואת הנזק הנלווה לו, זה בלתי נמנע וזה יקרה במוקדם כנראה יותר מאשר במאוחר.
תמיד זוהרת עם החיוך המושלם שלה. באופן יום-יומי היא ממקמת את עצמה במרכז המתחם, מתחת לגג הזכוכית, היכן שהאור מקפץ על עורה ומקרין החוצה. כשהיא לא שם, המקום נראה ריק ונטול הקרינה הזוהרת שלה. קשה להסביר מה זוהר עושה, אך בהינתן קרני הזהב שלה אין ספק שהיא מתחזקת מספר פרויקטים בעלי חשיבות. דברו איתה, חבקו את החיוביות שלה והתחברו לאור שלה. זוהר לא רק מנצנצת באופן קבוע, היא גם פרפר חברתי. כולם מסכימים לעזור לה, ובתמורה היא מפזרת את הכרת התודה שלה באמצעות חשבון אינסטגרם יוקרתי להפליא. תתייחסו לזוהר כאל הכוכב הזוהר שהיא, כולם רוצים להיות באור שלה. גלאם הוא השם השני של זוהר.
נגה יוגה זו התרפיסטית הרוחניקית של המתחם. אפשר לסמוך עליה. כל טיפול שתזדקקו לו - היא יכולה לעניק לכם אותו. החל מיוגה, מדיטציה ופיתוח אישי - נגה היא הבחורה לזה. שבוע אחד בלבד אחרי שהצטרפה, נוגה החלה לפזר שטיחוני יוגה ברחבי המתחם, תוך קידום קבוצת המיינדפולנס שלה וסשנים חינמיים של קואוצ'ינג. בהרבה חללי עבודה מושתפים כבר יש נגה משלהם. כולם אוהבים את נגה בגלל הוייבים הטובים שלה.
הוא עובד במשרה חלקית? במשרה מלאה? הוא פה לנסיון? מי יודע? אף אחד! אף אחד לא יודע מתי הוא הגיע ובטח לא מתי הוא עוזב. הוא תמיד שמח לשבת היכן שאף אחד לא רוצה, איפה שיוכל להיות בלתי נראה. הוא קם מהשולחן שלו בסך הכל פעמיים ביום למשך 58 שניות, פעם אחת ב12:43 בדיוק בגלל סיבות פסיכולוגיות שלא ידועות. למרות השקט שלו, אפשר להבטיח שרפאל כאן כפי שמוכיחה מצלמת האבטחה. למרות שיש מבט קודר על פניו, הוא דווקא נהנה מעבודתו, שחייבת להיות הסיבה לכך שהוא כאן. אבל היזהרו, אם תדברו איתו יותר מדי זמן אולי ירדפו אתכם סיפור החיים והקיום שלו.
בחלל עבודה משותף קשה לומר איפה מתחילה הקהילה ואיפה היא נגמרת. במתחם העבודה שלכם יש ממברים שמשלמים, ואז יש מכרים נלהבים כמו יהלי הפרפריאלי שהוא לא ממבר משלם, הוא חבר חינמי לחלוטין. נוכחותו באירועים וסיוע במדיה החברתית מובטחים. הוא חבר טוב של כל הצוות שלכם, כנראה יותר מכל הממברים האחרים במתחם שלכם. אל תמעיטו בערך של כוחו - למרות שיהלי נמצא בקצוות של הקהילה שלך המילים שהוא מוציא מפיו הן יקרות ערך.
לכל מתחם מתפקד ושמח יש את קוקי העוגייה שלו. קוקי קופצת על כל הזדמנות לבטא את עצמה (ולשמח את כולם) באמצעות הכנת אוכל, בין אם מדובר בחג לאומי, יום פתוח, פיקניק אביבי או יומולדת לאחד מחברי המתחם. במשרד רגיל שיש בו קוקי עוגיה יקבלו עוגיות ועוגה, אבל בחלל עבודה משותף קוקי עוגיה מכינה דברים מיוחדים כמו חומוס, פאד תאי, פאי תפוחים וקישים למיניהם. ואין צורך לדאוג לגבי מרכיבי המנות, שכן יש רשימה מפורטת ומדויקת הכתובה בכתב יד שמונחת לצד השלט שאומר "תאכלו אותי!".
אף אחד לא יודע מה אורי המסתורי עושה ואף אחד גם לא מעז לשאול. מבעד למשקפיים המרובעים מסתתר לו גאון טכנולוגי וכל שאתם יודעים זה שהוא בונה אפליקציות עתידניות בשביל מספר אנשים מאוד חשובים. בהתבודדות מסוימת, אורי יושב בקן עמוס מכשירי הקידוד שלו, בקצה של השולחן המשותף. למרות שכמעט כולם רוצים חלק מגאונות הקודים שלו, אורי מאוד בררן כשזה נוגע למי עובד איתו (לרוב בחורות נחמדות, למרות המזג החושש שלו). אם אתם סקרנים לגבי כמו ההקלקות הרבה שלו, תלחמו בפיתוי להציץ לו מעבר לכתף, כי יכול להיות שתגלו קצת יותר מדי על משימה מעורפלת ומסוכנת שלו...
עדי בודדה. או, ליתר דיוק, הייתה בודדה. בכל לילה הייתה עדי מתפללת שהבדידות ארוכת השנים תגיע לקיצה. לפתע, בערב קודר של חודש ינואר, היא חלפה על פני המון פרצופים מחייכים בפייסבוק. היא לא יכלה להאמין; כל האנשים המחייכים האלו היו בסך הכל במרחק שלושה רחובות ממנה, במתחם עבודה משותף נעים. היא איתרה את חלל העבודה המשותף באינטרנט וקראה את כל הפוסטים על הקהילה ועל שיתוף הפעולה. עדי חשבה לעצמה "מצאתי את הארץ המובטחת!". למחרת בשעה 8 בבוקר המתינה עדי בכניסה לחלל העבודה המשותף. לאחר מכן, עדי יותר לא הביטה לאחור. היא התרגלה למקום החדש כמו ברווז למים, ועכשיו יש הרבה, הרבה אנשים סביבה. אנשים לאכול בחברתם, אנשים לשוחח איתם. עדי הבודדה כבר לא בודדה.
רק לפני מספר חודשים נלחם אוהד בלוחמים אחרים בתאגיד. למרות שאוהד בילה 7 שנים מנעוריו בעבודה בחברת ייעוץ, הוא מעולם לא הרגיש שם בבית. עשיר יותר מחבריו, ומגניב יותר מהקולגות שלו, הוא חי חיים מוטרפים, עד שיום אחד החליט לנקוט צעד. הוא התפטר והצטרף לחלל העבודה המשותף עליו שמע מבן דודו. אוהד לא הרגיש בבית באופן מיידי, שכן עדיין חשש מעברו התאגידי, אז במאמץ אדיר להשתלב סילק אוהד מחייו את עולם התאגידים והפך לעורך דין פרילנסר עוצמתי. אוהד נדר לא לחזור לעולם לחליפות השחורות.
דן הדינוזאור נמצא כן מאז ומתמיד. הוא זקן יותר מהקירות. פגשת אותו בפעם הראשונה שארגת אירוע חברתי בדירה שלך עוד כשהיית קו-וורקר צעיר ונלהב. הוא עזר לך לבנות את הבר הרבה לפני שברנרד חובב האלכוהול החל את תקופת המלוכה שלו. השטיח של סבתא שלו עדיין בחדר הישיבות. לעתים קרובות הוא מדבר על "הימים הטובים שהיו פעם", בעודו מציין אירועים זוהרים מהעבר. הוא אוחז בחברות וינטג'ית הרבה לפני 2013. למרבה הצער, יום אחד דן אולי יעזוב אותך. אם זה יקרה, יהיה זה היום בו תבין שהנעורים שלך נותרו מאחור.
מני הוא אחד מהעובדים בחלל העבודה שלך, ואתה אחד מחללי העבודה של מני. הוא נכח בכל מסיבת השקה של כל מתחם חללי עבודה משותפים בעיר בעשר השנים האחרונות והוא חבר ב-20 מתוכם. הוא מנהל את רוב אירועי הטכנולוגיה והחדשנות המפורסמים שיש באמצעות הרצון שלו לשנות את העולם. הוא עושה האשטאגים, לייקים, בלוגים, שיירים ומשדר כל דבר שיש סביבו. הוא חבר שלך במדיה החברתית עוד לפני שלחצת את ידו באופן אישי. אם אתה בר מזל, הוא יביא תריסר מנהלים לחלל העבודה שלך מדי פעם. הם רוצים לגלות את המערכת האקולוגית - מי ידריך אותם טוב יותר מני? כמו דבורה הוא מרחף מקהילה לקהילה אוסף צוף מכל פרח מלבלב, ועדיין - אף אחד לא באמת יודע איפה הוא מוכר את הדבש...
מה הקורלציה בין להיות חבר בחלל עבודה משותף לבין לדחות כל סוג של תוצר בעלי חיים? האמת היא שאין לזה תשובה, אבל מסיבה כלשהי כלנית הטבעונית היא טיפוס קלאסי של חללי עבודה משותפים. בארוחת הצהריים, בזמן שאלי צופה בנקנקיית צ'וריסו שלו ובפיצה עם תוספת העוף והצ'ילי שלו נאפית בתנור- כלנית קולפת, חותכת ומועכת כל סוג של ירק ופרי. תוך פחות מחודש מרגע הגעתה, כלנית שכנעה 10 עובדים לקנות מכונת סחיטה של מיצים ב-300$! שאפו כלנית.
גלעד הותיק והנחמד הוא כמו כל ממבר בחלל העבודה המשותף: חברותי, סקרן, פתוח מוכן לפגוש אנשים חדשים וללמוד דברים חדשים. קו-וורקר מעולה עם נפש רעננה. למרות זאת, יש קאץ': גלעד בן 60. זה לא משנה לו מפני שהוא מרגיש צעיר כמו כל אחד אחר במתחם; הוא בסך הכל צעיר במשך זמן רב יותר מהשאר. אבל איך יתפסו אותו שאר החברים במתחם? האם עובדים הצעירים יותר מבנו יראו בו חבר? הוא לא רוצה לזייף נעורים, ומצד שני הוא לא רוצה להיות האיש הזקן. האם ימצא את האמצע בו יהיה מאושר?
שי החופשי ותיק. הוא הגיע לחלל העבודה שלך בפעם הראשונה לפני 6 שנים בגלל הרצאה שגרמה לו להתאהב ברעיון של חלל עבודה משותף: לחלוק כישורים, לפתח את הידע, יצירת חללים משותפים, זה תפור עליו. "חופשיים ביחד? איזה מוטו נהדר! תנו לי לחתום על חברות במתחם". מהר מאוד החל שי לתרום לרעיון הקו-וורקינג, בכך שהשקיע אנרגיה רבה מאוד בנסיון לשכנע מספר אנשים סקפטיים לפתוח מקורות תוכנה חלופיים. אין צורך להוסיף שהוא לא הצליח כל כך כמו כלנית והמיצים...
חלל עבודה משותף זה לא רק כסאות ושולחנות. אם זה כן היה המצב, לירן הדברן לא היה כאן. רק שבוע לאחר שהפך להיות ממבר, לירן פגש את כולם במקום, אפילו את עדי הבודדה ואת רפאל רוח הרפאים! ללירן תמיד יש סיפורים משוגעים לספר, הוא מאוד אוהב לחלוק את דעותיו על כל נושא, והוא תמיד מוצא עובד תועה שישמע את המונולוג שלו. אף אחד לא באמת יודע במה הוא עוסק למחייתו, וחלק אפילו מספרים שראו אותו עובד (והכוונה לא לשיחות סקייפ). מי שרוצה להיות ממבר חייב לעבוד כדי לממן את זה, כנראה שזה ההסבר ההגיוני היחידי לכך...
צוות spacing ישמח לשמוע ממכם בכל נושא,
אנא השאירו את ההודעה והפרטים שלכם ואנו נשמח לחזור אליכם בהקדם האפשרי.
צוות spacing ישמח לשמוע ממכם בכל נושא,
אנא השאירו את ההודעה והפרטים שלכם ואנו נשמח לחזור אליכם בהקדם האפשרי.